<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קס"ד-א'</h1>
<h2>דף יב:</h2>
האמרה שמואל חדא זימנא כדמסיק ואזיל מדרבה בר ירמיה ואי בשאינה עסוקה האמ' שמואל כל לבע' לא בעיא בדיקה דאמ' רבה בר ירמיה וכו' ואוקימנא בעסוקה בטהרות. ומשני [מאן] (דמתני') [דמתני] הא דמוקי רבא לעיל לרבה בעסוקה בטהרות לא מתני הא דהלכה כר' חנניא בן אנטיגונוס. אלא לא תוקמה לדרבה בעסוקה בטהרות ואתיא דרבה כר' חנניא דר' חנניה בשאינה עסוקה וכו'. פר"ח דר' חנניה בשאינה עסוקה. ואי קשי' לך הא דרב יהודה גופי' דאוקי מתניתא דלעיל בעסוקה בטהרות. ההיא למאן דמוקי דרבה בעסוקה דמכללא דידה נאמרה ההיא דרב יהודה. ולמאן דלא מוקי דרב יהודה בעסוקה אלא מפרש מתני' דלעיל אליבא דרב יהודה הכי. והלשון מוכיח כן דמאן דמתני הא אפירו' דמילתא קאי כדאמרי' (בהאומר לשלוחו) [בהאיש מקדש, מ"ד ע"ב] קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה צריכה גט שמא נתרצה האב וצריכה מיאון וכו' אמ' רב נחמן והוא (ששדכן) [ששדכו] עולא אמ' אפי' מיאון אינה צריכה ופריך תלמוד' ואע"ג (דשידכן) [דשידכו] [מאן] דמתני הא לא מתני הא. דעולא לא מתני דיוקא דרב נחמן דמוקי לה בשידכו ועולא בלא שידכו קאמ'. ובשילהי פ"ק דכתובות מפרש נמי דמתני' כי האי גונא לשון ישר יעקב הגיה רבי' א"מ תם זלה"ה כתב ידו.
